זה יתנו כל העבר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה’… העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה’ לכפר על נפשותיכם.
ס’ החינוך: משרשי המצוה, שרצה הקב”ה לטובת כל ישראל ולזכותם שתהיה יד כולם שוה בדבר הקרבנות הקרבים לפניו כל השנה בהתמדה ושיהיו הכל, א’ עני וא’ עשיר, שוים במצוה א’ לפניו להעלות זכרון כולם ע”י המצוה שהם כלולים בה יחד לטובה לפניו.
Sefer ha-Chinnukh: Il S.B. ha voluto che i Figli d’Israel contribuissero alle spese per gli animali da sacrificare in egual modo, affinché tutti fossero compresi in una sola Mitzwah.
ר’ בחיי: ומה שהיה מחצית השקל, מפני שישראל עברו במעשה העגל על עשרת הדברות, ומחצית השקל הוא עשר גרות. ועל דרך השכל בא לרמוז שראוי לכל משכיל שישקול מעשיו בשוה ושיסכים בעצמו לתת לגופו ולנפשו בכל א’ מהם חלקו וחוקו במשקל השלם, והנכון והראוי שימשיך את גופו אל עבודת ה’ ית’ וילך בה אחר נפשו שהוא העיקר. ולעתים גם כן שימשוך נפשו אחר גופו בענינים ההכרחיים, כגון האכילה והשתיה והמלבוש שאי אפשר לו שיחיה זולתם, וכמו שארז”ל בענין יום טוב (פסחים ס”ח, ב’. ביצה ט”ו, ב’): כתיב עצרת לה’ אלקיך (דב’ ט”ז, ח’), וכתיב עצרת תהיה לכם (במ’ כ”ט, ל”ח), ר’ יהושע אמר חלקהו, חציו לה’ וחציו לכם. וראוי שתהיה כוונתו בהשתדלותו בצרכי גופו כדי שיבוא מזה לתועלת הנפש, שכן מצינו ביעקב אבינו שהשתדל בעסקי הנפש י”ד שנה ששימש בבית עבר (מגילה י”ז א’), והשתדל בעסקי הגוף בעבודת החומר י”ד שנה גם כן בשתי בנותיו של לבן (בר’ ל”א, מ”א) ותכלית כוונתו בעבודת החומר היתה לתועלת הנפש השכלית שהוא מחצית השקל.
R. Bachyè: Il mezzo Sheqel è costituito da 10 Gherah, come i 10 Comandamenti che sono stati infranti con il Vitello d’Oro. Inoltre il mezzo Sheqel ci ricorda che siamo fatti di due metà: il corpo e l’anima. E’ importante che ci sia armonia fra di loro e che il corpo si elevi al livello dell’anima attraverso il servizio Divino.
אור החיים: למה נתרצה ה’ במחצית השקל לבד ולפחות היה לו לומר שקל שלם? אומרו ונרגן מפריד אלוף (משלי ט”ז, כ”ח). על ידי מעשה העגל שהוא כנגד כל התורה כולה יסובבו הפרדת השכינה בשרשי בחינת כל נשמות ישראל, לזה ציווה ה’ שיתנו מחצית השקל שהוא סימן למה שהפרידו הם במעשיהם לשוב ליחדם יחד. ואמר לו “זה יתנו” פירוש יחזור לתת סוד מחצית השקל שהפריד ולזה יכווין כל נותן ורחמנא ליבא בעי לכווין אל המכוון ליחד הנפרד והנחלק.
Or ha-Chayim: la trasgressione ha determinato una separazione rispetto alla Shekhinah. Il mezzo Sheqel ci rammenta che dobbiamo riunificare questo elemento di divisione.
כלי יקר: וטעם למחצית השקל, נמצאו במדרשים כמה דרכים שונות. ואומר אני להוסיף עליהם עוד ג’ טעמים. הא’ הוא לפי שבמעשה העגל גרמו שבירת הלוחות לשניים. הב’ הוא לפי שזה היה כופר נפש, וידוע שמצד הנפש אין יתרון לשום אדם על חבירו, כי נפש החיוני שווה בכולם, על כן עשיר ורש שוין בכופר זה. (הג’)… לפי שמהידוע שבכל הסרת איזו דבר רע, צריך להסיר הסיבה, וממילא יתבטל המסובב, וזהו רוב הזהב וחמדת הממון הביאם לידי מעשה זה. ועל כן צווה ליתן מחצית השקל, לכפר על החומד ממון שלעולם אין בידו יותר מן המחצית, כאמרו חז”ל: יש בידו מנה – מתאווה מאתיים, יש בידו מאתיים – מתאווה ד’ מאות (קהלת רבה א’, י”ג), נמצא שלעולם אין בידו יותר מן מחצית השקל.
Kelì Yeqàr: 1) Il mezzo Sheqel ricorda la rottura delle Tavole della Legge; 2) Il mezzo Sheqel e l’eguaglianza fra ricchi e poveri ci insegnano che davanti a un’ espiazione non conta chi è in grado di pagare di più; 3) Il mezzo Sheqel ci ricorda che la fonte di tutte le trasgressioni è l’ingordigia, che porta l’uomo a considerare ciò che ha come la metà di ciò che desidererebbe.
משנה שקלים א’, ו’: ואם שקל על ידו ועל יד חבירו – חייב בקלבון אחד.
Mishnah, Sheqalim 1,6: Se uno versa un Sheqel intero per sé e per un altro, deve aggiungere un Qolbon.
רמב”ם, הל’ שקלים ג’,א’: חציי השקלים הכל צריכים להן כדי שיתן כאו”א חצי שקל שהוא חייב. לפיכך כשהיה אדם הולך אצל השלחני ומצרף שקל בשני חצאין יתן לו תוספת על השקל, ואותה תוספת נקראת קלבון.
Maimonide, Hil. Sheqalim 3,1: Perché se avesse voluto cambiarlo in due mezzi Sheqalim avrebbe dovuto pagare la commissione al cambiavalute. In questo caso la cifra equivalente va al Bet ha-Miqdash.
גמ’ מנחות פ”ח, א’: ת”ר שבע מדות של לח היו במקדש: רביעית הלוג, וחצי לוג, ולוג, ורביעית ההין, ושלישית ההין, וחצי הין, והין, דברי ר’ יהודה. ר’ מאיר אומר: הין, וחצי הין, ושלישית ההין, ורביעית ההין, ולוג. וחצי לוג, ורביעית לוג… מאי איכא בין ר’ מאיר לר’ יהודה?… אמר אביי במלאים קמיפלגי. מאן דאמר מלמעלה למטה – קסבר: מלאים (במ’ ז’, י”ג) שלא יחסר ושלא יותיר. ומאן דאמר ממטה למעלה – קסבר מלאים שלא יחסר, אבל יותיר – מלאים קרינא ביה. רש”י: שיעשה גדול שיעור שני קטנים, דבשני חצאין יש בו יותר כל שהוא מבשלם, כדאמרינן לענין שנים ששוקלין שקל שלם ביניהן – שחייבין בקלבון, משום הכרע דשני חצאי שקל.
Menachot 88a e Rashì: R. Meir e R. Yehudah ritengono entrambi che sette fossero i misurini adottati nel Bet ha-Miqdash. Ma li enumerano R. Meir in senso discendente dal più grande al più piccolo e R. Yehudah in senso ascendente dal più grande al più piccolo. La differenza sta nell’interpretazione del termine “pieni” adoperato a proposito dei misurini nella Torah. R. Meir ritiene che essi debbano contenere la propria misura né più, né meno. Per R. Yehudah viceversa basta che non siano mancanti, ma se contengono oltre la misura sono ancora da considerarsi “pieni”, perché due mezzi costituiscono più di un intero. Pertanto si farà il misurino più grande oltre il doppio dei due più piccoli. Analogamente, il qolbon serve a recuperare l’eccedenza esistente fra i due mezzi e l’intero qualora dovessimo immaginare un travaso da uno all’altro.
ר’ משה דוד ואלי על הפ’: ונמצא שה’ ברחמיו הקדים תרופה למכה וזהו ענין אומרו “ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם” כי ישראל נקראו גפן כד”א גפן ממצרים תסיע (תהלים פ’, ט’) וכאשר מתקלקלת מיד מזדמנת נג”ף כנגד גפ”ן אבל בזה שנותנים את הכופר – הנגף מתבטלת והגפן מתקיימת… וע”י כופר נפש שנותנים מתבטלת הפקידה לרעה ומתקיימת הפקידה לטובה להדביקם אל הקדושה.
R. Moshe David Valle (Padova, sec. XVIII): D. ha voluto mettere a disposizione la cura prima della malattia. Dando il mezzo Sheqel come espiazione annulliamo gli effetti della trasgressione. Restano solo gli effetti positivi e veniamo riattaccati alla Qedushah.
הרב חיים כהן, טללי חיים על ס’ שמות, ע’ שסח-שסט: לא שקל שלם נותנים הם, אלא מחצית, להורות שהאדם בעצמותו איננו שלם, אלא חצוי, ושלמותו היא רק מכח התאחדותו עם כלל עם ישראל, שכן לבדו הוא איננו אלא תא אחד, והגוף השלם הוא הוא כלל ישראל בלבד. וכך נתינת מחצית השקל באה לעורר את הגרעין הפנימי שבו כולם שוים, העשיר והעני, הגדול והקטן, כולם משתווים בערך שווה, מחצית השקל. סגולת מחצית השקל למוסס מתוך הנפשות את הבדלי המעמדות, את השכבות החיצוניות, ולעורר ביתר שאת וביתר עוז את השורש הפנימי, את אור השכינה, לאחד ולדבק בין כל איש ישראל להיות מהות אחת ממש… חטא העגל… הפיל את חיצוניות העולמות ולא את פנימיותם. החטא היה בגוף, אך לא בנשמה. השקלים באו להעלות את ישראל ולהאיר בהם את אור הנשמה, כדי לשמור שלא יהיה נגף בחיצוניות.
R. Chayim Cohen, Talelè Chayim, Shemot: la trasgressione ha l’effetto di separare l’esteriorità dall’interiorità, il corpo dall’anima. Il mezzo Sheqel ha lo scopo di riparare questo strappo. L’interiorità di Israele è la sua unità, messa a prova dal Vitello d’Oro che ha determinato una divisione del popolo in tanti individui. Per questo solo in questo momento è stato ordinato il censimento del popolo a riscontro della sua consistenza esteriore: prima non ce ne sarebbe stato bisogno. Ma il censimento doveva essere fatto tramite il mezzo Sheqel portato da ciascuno. Affinché ci si ricordasse dell’unità-interiorità perduta e si cercasse di ripristinarla, portando nel contempo un’offerta espiatoria per la lacerazione commessa.